משנה: 27b שֶׁהָיָה בַדִּין. וּמָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ אוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינָהּ מִתְקַייֶמֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִתְקַייֵם בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעֵד אֵין בָּהּ כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה. וּמָה עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם הֲרֵי הִיא מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵינָהּ אוֹסְרַתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְקַייֵם בְּעֵד אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר. מַה לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שהיה בדין. שלא יהא נאמן בה עד אחד אם לא מגזרת הכתוב:
עדות הראשונה. סתירה שאין אוסרה איסור עולם אלא עד שתשתה:
אינה מתקיימת בפחות משנים. כדבעינן למימר במתניתין דלקמן מג''ש ורבי יהושע היא:
עדות האחרונה. טומאה:
כל עדות שיש בה. נאמן בה כדדריש לה ר' ישמעאל לעיל:
רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה אָמַר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. אֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַה טַעַם אָֽמְרוּ. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁרַגְלַיִם לְדָבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שרגלים לדבר. שהרי קינא לה ונסתרה ולפיכך לטמותה הוא דמהימן אבל לא לפוסלה מכתובתה וטעמא דרב אדא אליבא דר' טרפון קמפרש:
רב אדא אמר עד א' נאמן לטמותה. שלא תשתה ונאסרה על בעלה אבל אין נאמן להפסידה כתובתה דסבר לה כר' טרפון לעיל הלכה ב' ומתני' דקתני התם ולא עוד כו' נאמנין אף לפוסלה מכתובתה ר' עקיבא היא:
הלכה: קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה כול'. גִּידוּל בַּר מִינְייָמִין בְּשֵׁם רַב. כָּל מָקוֹם שֶׁהִכְשִׁירוּ עֵדוּת אִשָּׁה בָאִישׁ הָאִישׁ מַכְחִישׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אֶת הָאִישׁ. נִיתְנֵי. עֵד אֶחָד אוֹמֵר. נִטְמֵית. וְאִשָּׁה אָֽמְרָה. לֹא נִטְמֵית. אִשָּׁה אָֽמְרָה. נִיטְמֵית. וְעֵד אוֹמֵר. לֹא נִיטְמֵת. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב עֵדוּת. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁתֵּי נָשִׁים וְאִשָּׁה אַחַת עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּשְׁנֵי עֵדִים וְעֵד אֶחָד. הָדָא דְתֵימַר בְּאִשָּׁה וְנָשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ מֵאָה נָשִׁים וְעֵד אֶחָד כְּעֵד בְּעֵד אִינּוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
כעד. בעד אינון. כפלגא ופלגא דמי וספיקא הוי וכלישנא בתרא דר' נחמיה בבבלי:
אבל אם היו מאה נשים ועד א'. כשר:
הדא דתימר באשה ונשים. דוקא שהן כולן פסולי עדות אז הולכין אחר רוב דיעות:
היך עבידא. ה''ד ב' נשים ואשה אחת. המכחישות זא''ז עשו אותה כב' עדים ועד אחד והולכין אחר רוב דיעות:
הולכין אחר רוב העדות. בפסולי עדות וכדמפרש ואזיל:
תני דבית רבי. באמת כן דאפי' עד כשר ועד פסול שבאו שניהם כאחד ספיקא הוי דאשה הכא כעד כשר דמיא:
ניתני עד אומר ואשה כו'. הואיל ושוין הן לאשמועינן רבותא טפי:
האיש כו'. כלומר דהוו כחד לגבי חד וספיקא הוי ושותה:
גמ' כל מקום שהכשירו עדות האשה כאיש. כגון הכא ובאומרת מת בעליך:
ואפי' כאהן תנא אתייא היא. מתני' כר''י בר''י אליבא דר''א דאמר התם נמי דהסתירה אינה מתקיימת בפחות משנים:
גמ' מתניתא. דקאמרה עדות סתירה אינה מתקיימת בפחות משנים דר' יהושע היא דאמר בפ''ק המקנא צריך להתרות לה ע''פ שנים וכן משקה לה ע''פ שני עדי סתיר' דאילו לר''א משקה לה ע''פ עד אחד וע''פ עצמו:
משנה: עֵד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִיטְמֵאת וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִיטְמֵאת הָֽיְתָה שׁוֹתָה. אֶחָד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵדִים שְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִיטְמֵאת הָֽיְתָה שׁוֹתָה. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִיטְמֵאת וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת לֹא הָֽיְתָה שׁוֹתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ושנים אומרים לא נטמאת. כלומר לא נטמאת בפניך שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השני' והרי היא בספיק' אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום ולפיכך שותה. ובגמרא מוקי לה להני בבא בפסילי עדות דאם לא כן פשיטא אין דבריו של א' במקום שנים:
מתני' עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת. אוקי חד לבהדי חד והוי כספיקא ושותה. ובבבלי מסקינן דדוקא כי אתו בהדי הדדי אבל בזה אחר זה כשאמר הראשון נטמאת הוי מהימן כבתרי והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
הלכה: שֶׁהָיָה בַדִּין. וּמָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה כול'. עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה זוֹ סְתִירָה. עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה זוֹ טוּמְאָה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. מְקַנֵּא מַתְרֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם. אָמַר רִבִּי מָנָא. 28a וַאֲפִילוּ כָּאהֵן תַּנָּא אַתְייָא הִיא. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִעֶזֶר. מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
כעד. בעד אינון. כפלגא ופלגא דמי וספיקא הוי וכלישנא בתרא דר' נחמיה בבבלי:
אבל אם היו מאה נשים ועד א'. כשר:
הדא דתימר באשה ונשים. דוקא שהן כולן פסולי עדות אז הולכין אחר רוב דיעות:
היך עבידא. ה''ד ב' נשים ואשה אחת. המכחישות זא''ז עשו אותה כב' עדים ועד אחד והולכין אחר רוב דיעות:
הולכין אחר רוב העדות. בפסולי עדות וכדמפרש ואזיל:
תני דבית רבי. באמת כן דאפי' עד כשר ועד פסול שבאו שניהם כאחד ספיקא הוי דאשה הכא כעד כשר דמיא:
ניתני עד אומר ואשה כו'. הואיל ושוין הן לאשמועינן רבותא טפי:
האיש כו'. כלומר דהוו כחד לגבי חד וספיקא הוי ושותה:
גמ' כל מקום שהכשירו עדות האשה כאיש. כגון הכא ובאומרת מת בעליך:
ואפי' כאהן תנא אתייא היא. מתני' כר''י בר''י אליבא דר''א דאמר התם נמי דהסתירה אינה מתקיימת בפחות משנים:
גמ' מתניתא. דקאמרה עדות סתירה אינה מתקיימת בפחות משנים דר' יהושע היא דאמר בפ''ק המקנא צריך להתרות לה ע''פ שנים וכן משקה לה ע''פ שני עדי סתיר' דאילו לר''א משקה לה ע''פ עד אחד וע''פ עצמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source